ניוזלטר ספטמבר 2014

רוכשים / מוכרים דירה ? הנה כמה החלטות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט שעשויות לעניין אתכם

האם ניתן לחנות בחניה שרכשתם ?

בני זוג רכשו דירה לה צמודות שתי חניות, אולם המוכרים לא סיפרו כי אחת החניות היא חניה טורית וניתן לחנות בה רק לאחר תיאום עם אחד השכנים אשר חונה בקדמתה. הרוכשים טענו שאילו היו יודעים על כך מראש, לא היו מתקשרים בחוזה. המוכרים מצדם טענו שמצבה של החניה היה גלוי לעין, ואילו הרוכשים הצהירו בחוזה בין הצדדים, כי רכשו את הדירה כמות שהיא.

ומה קבע בית המשפט ? "מדובר בסידור חניה לא נוח, שהמוכרים לא יידעו אודותיו במפורש את הרוכשים ולכן בעניין זה המוכרים לא מילאו אחר חובת הגילוי שלהם". משכך, קבעה השופטת: "זכאים הרוכשים לפיצויים". (בימ"ש השלום כ"ס- ת.א. 46408-11-11).

בעת רכישת דירה, כדאי לבדוק היטב את מיקום החניה והאפשרות לחנות בה בנוחות.

האם המתווך זכאי לדמי התיווך ?

מתווך שהראה דירה בחיפה לרוכשת אשר חתמה על טופס הזמנת שירותי תיווך ממנו, סירבה לרכוש את הדירה בשל מחירה הגבוה. בחלוף זמן, גילה המתווך, כי הרוכשת רכשה את הדירה מאחורי גבו במחיר נמוך יותר ודרש את דמי התיווך ממנה.

בית המשפט קבע, כי מעיון בראיות ניתן להיווכח שהמתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה: ראשית, בין מועד הצגת הדירה על ידי המתווך למועד סגירת העסקה בין הצדדים ישנו פער של כחודשיים. שנית, המתווך משך ידיו מהעסקה לאחר שהראה את הדירה פעם אחת בלבד למשך כמה דקות. לכן נקבע כי המתווך לא זכאי לדמי התיווך. (תא"מ 37229-06-12 גרוס נ' טל).

אולם בפסק דין זה פסק בית המשפט לטובת רוכש הדירה, אך שימו לב, כי במידה ורכשתם דירה שהקשר הראשוני נוצר באמצעות מתווך ייתכן ותדרשו לשלם דמי תיווך אל אף שהמתווך לא ליווה את העסקה עד לסיומה.

ואם במתווכים עסקינן… פטור מתשלום דמי תיווך למתווך מתחזה

רוכשת אשר רכשה דירה באמצעות מתווך, גילתה לאחר ביצוע העסקה והתשלום לו, כי למתווך אין רישיון תיווך ופנתה לבית המשפט על מנת שזה יפסוק כי על המתווך להשיב לה את כספה.

בית המשפט פטר אותה מתשלום דמי התיווך היות וחוק המתווכים אוסר על מי שאינו בעל רישיון תיווך לעסוק בתיווך. כך נקבע בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים (ת"ק- 30162-06-14).

רצוי מאוד לבדוק כי למתווך העומד מולכם ישנו רישיון תיווך במקרקעין בר תוקף.

מרבה נכסים מרבה דאגות ?

ארבעה אחים שירשו נכסים רבים מאת אביהם, גילו לתדהמתם שעל הנכסים רובצים חובות ארנונה ומים בסכום המגיע לטענת העירייה ל-70 מיליון שקל, ועיריית תל אביב הגישה עשרים תביעות גבייה נגדם. במקרה זה, בית המשפט פסק לטובת העירייה.

בעת קבלת מתנה או ירושה, דעו כי הנכם מקבלים או יורשים גם את ההתחייבויות הרובצות על הנכס.

האם כדאי "לעשות עסקים" עם קרובי משפחה ?

אישה נקלעה לחובות ומכרה את דירתה לאחייניתה כדי לכסות את הלוואת המשכנתא והכל על מנת שהבנק לא ימכור את דירתה. האישה התחייבה לשלם לאחייניתה דמי שכירות חודשיים תמורת מגורים בדירה. לאחר שחלפו שנים בהם לא עמדה בהתחייבותה והתבקשה על ידי אחייניתה לפנות את הדירה, טענה האישה כי לא באמת מכרה לאחייניתה את הדירה אלא נעשה חוזה "למראית עין" בלבד ועל מנת להציל את דירתה מהבנק. בית המשפט קבע: הדירה שייכת לאחיינית. (ת"א 7589-11-13).

ברוב המקרים, עדיף לא לעשות עסקים עם המשפחה. היחסים חשובים יותר… ואם החלטתם שכן, עדיף להסדיר את היחסים המשפטיים בחוזה.

מעוניינים לדעת עוד?

מתכוונים למכור ו/או לרכוש דירה וזקוקים לייעוץ או ליווי בעסקה?