דיני ירושה

עורכת דין ענת קציר, עורכת צוואות מכל הסוגים ומטפלת בקיום צוואות וירושות מול לשכת הרשם לענייני ירושה או בית הדין הדתי. כמו כן מבצעת רישומי זכויות של נכסים או כל רכוש אחר אשר התקבלו מכוח ירושות או צוואות.
דיני ירושה ועריכת צוואות

הדין קובע, כי במותו של אדם עובר עיזבונו ליורשיו. עיזבון פירושו כלל הנכסים, הזכויות, והרכוש ללא יוצא מן הכלל, אשר צבר המנוח בימי חייו. כאשר אדם אינו עורך צוואה בעודו בחיים, הרי שעל פי החוק יתחלק עיזבונו בין יורשיו כדין.

אולם, מה קורה במצב שהמנוח החליט בעודו בחיים כי הוא מעוניין שעיזבונו יתחלק בצורה שונה מזו הקבועה בדין? במקרה זה, עליו לערוך צוואה. הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו, ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לביצועה ולחלוקת הרכוש. אדם יכול לערוך בחיים מספר צוואות שונות אולם, הצוואה המאוחרת ביותר היא זו שתקוים והיא זו שתבטל את כל הצוואות הקודמות לה.

באילו מקרים כדאי לערוך צוואה? במקרים בהם המוריש מעוניין להוריש חלקים ספציפיים מעיזבונו לקרוביו או אחרים שלא בהתאם להוראות חוק הירושה; זוג שנשוי בנישואים שניים ולכל אחד מבני הזוג יש ילדים מנישואיו הקודמים; ידועים בציבור המעוניינים למנוע אי בהירות או סכסוך אפשרי של הידוע בציבור הנותר לאחר מות המנוח; זוגות או מבוגרים יחידים שאין להם ילדים וככל הנראה לא יהיו להם עד למועד פטירתם.

לאחר מותו, על מנת לחלק את עיזבונו של המנוח על פי הצוואה שערך, יש להוציא צו קיום צוואה, המאשר את נוסח הצוואה ומקנה לה תוקף של פסק דין. הגשת הבקשה מתפרסמת בעיתונות וברשומות כדי לאפשר הגשת התנגדויות לצוואה.

במקרה שלא נערכה צוואה על ידי המנוח, יש להגיש בקשה ללשכות הרשם לענייני ירושה או לאחד מבתי הדין הדתיים לקבלת צו ירושה. הצו מסדיר את חלוקת העיזבון של המנוח.